נולד ברמת גן בשנת 1970, גדל בקריית מוצקין, ואת לימודי התיכון השלים בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. לאחר מכן החל את דרכו בישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות, שם למד תשע שנים, כשלצד לימודיו בישיבה סיים תואר ראשון בחינוך במכללת ירושלים. במהלך אותן שנים יצא כמורה למוסקבה מטעם משרד החינוך.
במשך שנים רבות לימד ב"מדרשת לינדנבאום" לנשים בירושלים גמרא ומחשבת ישראל וכן בבית המדרש הגבוה לנשים ב"מגדל עוז" שבגוש עציון. בשנת 2006 הקים יחד עם הרב איתמר אלדר והרב משה אגוזי את בית המדרש לבוגרי צבא בקצרין ועמם עמד בראשו במשך ארבע שנים.
בשנת 2010 הקים יחד עם הרב איתמר אלדר את "בית המדרש לתורה וחיים" הקהילתי בחיספין בראשו הוא עמד ולימד גמרא, חסידות ותחומים נוספים
כמו כן, מאז סוף שנות התשעים של המאה העשרים הוא מרצה בתחומי היהדות במכללת הרצוג שבאלון שבות ובמכללת ליפשיץ שבירושלים.
במקביל לעיסוקיו התורניים השלים את לימודי התואר השני בפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתקומת החסידות לאחר השואה תוך התמקדות בדמותו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג[1].
חיבורים תורניים רבים שלו התפרסמו במשך השנים בבמות שונות ("מגדים", "תבונות", "נטועים", "מים מדליו") וטור קבוע שלו על פרשיות השבוע התפרסם במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון".
ב-2013 הצטרף לראשות ישיבת ההסדר אורות שאול שבכפר בתיה – רעננה והוביל בה תהליך של התחדשות רוחנית ותורנית. הרב תמיר עומד בראשות בישיבה עד היום ביחד עם הרב יובל שרלו והרב איתמר אלדר.
