כל ישראלי בכל דור ודור מדגיש לעצמו, לילדיו, ולנוכחים אצלו בשולחן ליל הסדר, שעם ישראל שהתחיל את דרכו בצאתו ממצרים, זה אותו עם ישראל שחי וקיים, שמסב יחד מסביב למות ולמרור, ושכולנו חלקים המרכיבים אותו. כל קהילה וקהילה וכל יהודי בודד, פגשו בתרבות המקומית, הכירו את עריכה והתמודדו עם האיומים הפיזיים והרוחניים שעלו ממנה. לעיתים אימצו מדרכי המקום, ולעתים עמדו והתגוננו מפני חלחול רוח נכר קלוקלת אל מקדש ביתם. ואולי החשוב ביותר, בגלל הרצון השורשי שלהם להמשיך לספר לצאצאיהם ולעולם כולו את סיפור גאולת ישראל, הם גם השתמשו בשפה התרבותית המקומית לבטא את הסיפור הזה, כפי שלא יכול היה להתאפשר קודם הגלות. כל ההנהגות האלה, הבחירות הקטנות של כל יהודי בכל מקום, הן הן תרכיב המנהגים האדיר בנוצר לאומה שלנו. ביצירת הגדה זו עמלנו במשך שנתיים במלאכת הנדידה והאיסוף בין כל קהילות ישראל במטרה לכנוס את כל המנהגים ולהגיש אותם למסובים בליל פסח
