שפתו של התלמוד, על פי קריאתו הייחודית של הרב דוב ברקוביץ, היא שפה קיומית מובהקת; בלבו של כל דף גמרא, מבעד לדיון ההלכתי, מאחורי המחלוקות, הדרשות והסברות ניצבת עמדה ערכית בעלת משמעות ישירה לחיינו אנו. כך, הפרקים ממסכת ברכות, השער לתלמוד, מבארים את יסודות התורה שבעל פה והאמונה המחיה את נפש היהודי, מסכתות שבת ועירובין מעצבות את כוחות היצירה של החברה היהודית ושל האדם כיוצר קטן בעולם שברא הקדוש ברוך הוא, ורזי הלכות חמץ ומצה במסכת פסחים חושפים בפנינו את האחדות הסגולית של עם ישראל.
הדף הקיומי מלווה את מחזור הדף היומי, תוך שהוא חושף את היסודות הרוחניים, המוסריים והאמוניים העומדים בלב סוגיות התלמוד. באמצעות ניתוח עומק של מבנה הסוגיות, טענותיהן ומושגיהן, מגלה המחבר את המשמעות הערכית הטמונה בהן, והופך את התלמוד, באמת ובתמים, לתורת חיים.
